הרופא הטוב

מאת: ניל סיימון
דמות: סוניה

לא!!... אף מילה! אף הגה!... בבקשה.... לא אוכל לעמוד בזה... לא עד אחרי שתשמע מה מתרחש בתוך ליבי. (היא נושמת רגע להירגע)... מזה כמה שבועות שאני מתייסרת בעינויים... אתה ניצלת את בעלי כאביר מתוחכם ועקיף כדי לעורר בי תשוקות... תשוקות שאני מודה בגלוי היו רדומות בקרבי בשבע השנים האחרונות... שבין שאתה מתכוון בכנות ובין שלא, עוררת בי תשוקות וכמיהות וערגה שמעולם לא חלמתי שהן אפשריות... אתה מחניף ליוהרה שבי ואני נכנעת. אתה מעורר בי מחשבות על תענוגות בלתי ידועים ואני נחלשת. אתה תוקף את נקודות התורפה הפגיעות שבי ואני מתמסרת. אני כאן, פיוטר סמיוניץ' אם רצונך בי. (הוא מתחיל להושיט זרועותיו אליה אך היא עוצרת אותו) אך הרשה לי להוסיף עוד. אני אוהבת את בעלי בכל ליבי. הוא לא גבר בוער בתשוקות, ואפילו לא קרוב לרומנטי. חיינו יחד לא מגיעים לא לאקסטזות גבהים ולא למעמקי היסורים. יש לנו חיי נישואין שקולים, מיושבים ונוחים.... ותוך השלמת מצב זה ועם מלוא אהבתו המסורה, הייתי מאושרת...באתי אליך עכשיו בידיעה ברורה, שברגע שתחבק אותי בזרועותיך, יהיו נישואי וחיי עם ניקי הרוסים לנצח... אני חלשה מידי ואנוכית מכדי להחליט, בידיך פיוטר היקר שלי... מה שלא תחליט יהפוך אותי גם לאומללה וגם לאסירת תודה לנצח... אני מתחננת בפניך לא לנצל אותי כשעשוע בלבד.. למרות שגם כך לא אסרב לך. אני שלך, עשה בי כרצונך, פיוטר סמיוניץ'... אם אתה רוצה בי, הושט זרועותיך ואני אבוא אליך... אם אתה אוהב אותי, הפנה לי עורף ואני אסתלק ולעולם לא אראה אותך או אדבר איתך יותר... הבחירה, יקירי שלי, אהובי לנצח, היא בידיך... אני מחכה להחלטתך. (בסופו של דבר- מפנה לה עורף) יברך אותך אלוהים, פיוטר סמיוניץ'.... מי יתן והחיים יעניקו לך אושר כפי שהענקת לי עכשיו.

 

- תודה לעלמא אלון על שליחת המונולוג.

עבור לתוכן העמוד