בעלת הארמון

מאת: לאה גולדברג
דמות: לנה
הערות: ספריית פועלים, עמודים 67-68
כאשר באו הגרמנים...זאת אומרת הם כבר היו פה בארץ-קודם.הרבה זמן.אבל כאשר הם באו אל ביתינו... אני ברחתי.תחילה הסתתרתי בבית ואחר כך ברחתי-אינני יודעת איך.הם לקחו את אבא ואת אמא-ואת סוזקה הקטנה ואת פאול-ואני ברחתי. אני הסתתרתי ביער.כמה ימים-ובלילות-אני הלכתי- אני הלכתי ולפעמים אני שרתי...
כן...כן...בשקט...הם לא שמעו...זה לא חשוב...ולילה אחד כבר לא היה לי כוח-ואני באתי הנה-ונפלתי כאן...הוא יצא ללוות את הנאצים שגרו כאן-הוא שונא אותם...הוא,באמת,שונא אותם!ואני הייתי רעבה ובלי כוח...הוא הכניס אותי-זו סכנת נפשות בשבילו-אבל הוא הכניס אותי-הוא החביא אותי כאן,בחדר הסתרים הזה-הוא הציל את חיי ונתן לי הכל...הכל...והוא...(שתיקה)
צור קשר
צור קשר
דלג על צור קשר

צור קשר

checked
עבור לתוכן העמוד