מונולוגים

מאת: אנטון צ'כוב
נוסח עברי: דוד אבידן / יואב כ"ץ (משולב)
דמות: נינה
הערות: הסצינה הזאת מתרחשת כאשר נינה מגיעה בסוף המחזה לביתו של קוסטייה אשר מאוהב בה עד כלות, אך היא שאינה מודעת לכך מספרת לו על אהבתה עד כלות לטריגורין הסופר ועל קשייה כשחקנית.
(עמ' 80-81 בתרגום של יואב כ"ץ או עמ' 70-72 בתרגום של דוד אבידן ז"ל)

מאת: עדנה מזי"א
דמות: אלמה
הערות: עמודים 28-29

מאת: הילל מיטלפונקט
דמות: רחל
הערות: עמודים 28-29. סוף תמונה רביעית (לפני תמונת המעבר)

מאת: אוגוסט סטרינברג
דמות: יוליה
הערות: עמודים 77-79

מאת: סוזן ננוס
דמות: הלה
הערות: עמ' 47

מאת: ג'יין מרטין
נוסח עברי: מיכה ורחל לוינסון
דמות: מרי טיטפר
הערות: שחקנית בשנות העשרים המאוחרות עולה לבמה. היא עצבנית ונרגשת. היא מסוככת על עיניה מהאור. לבושה בסגנון קצת משונה אבל אופנתי, מחזיקה בזרועותיה חתול קשור ברצועה

מאת: ג'ים קארטרייט
נוסח עברי: עידו ריקלין
דמות: הלן
הערות: אשה בגיל העמידה, מביאה לביתה חייל שיכור

מאת: בראיין פריל
נוסח עברי: עידו ריקלין
דמות: מולי סוויני
הערות: מולי (35), עיוורת מיום היוולדה. דוקטור רייס, מנתח עיניים בינלאומי, מגיע לעיירת מגוריה, ומציע לה לעבור ניתוח מהפכני, העשוי לשקם את ראייתה. ערב לפני הניתוח עורך לה בעלה, פרנק, מסיבה. בהמשך המחזה מולי מספרת על הניתוח

מאת: פיטר ניקולס
נוסח עברי: עידו ריקלין
דמות: פאם
הערות: בעלה של פאמלה (35), גרר אותה לבקר בביתם של זוג הורים לילדה מפגרת ומוגבלת. פאם מביעה מורת-רוח וחרדה מהרעיון שתיאלץ להיפגש פנים-אל-פנים עם ג'ו הקטנה. זה עתה התווכחו בעלה, פרדי, ואביה של ג'ו הקטנה, בראיין, על נושא המתות החסד. בראיין תמך ברעיון, פרדי הנחרד הזכיר לו את הפתרון הסופי של הנאצים, שהתחיל ב"המתות חסד" של מפגרים וחולי-נפש

מאת: קארל צוקאמייר
נוסח עברי: עידו ריקלין
דמות: פיצכן
הערות: צעירה החברה ב"היטלר יוגנד", הפרה את אירוסיה עם הארטמן, חייל נאצי צעיר ש"טוהר הגזע" שלו עמד בסימן שאלה. כעת היא מנסה לשכנע את הגנרל האראס, ידידו של אביה, לחזור בו מסירובו להצטרף למפלגה הנאצית